עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    מספר של אופניים

    29 תגובות   יום שבת, 8/6/19, 13:18

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח. 


    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולי

    "לפני שאתה שוכח כל הרשימות"

     


    מה פתאום עוד פעם אופניים?

    בעצם, אתה כתבת די הרבה על אופניים שליוו את תולדותיך. אז מאיפה בדיוק?

    אולי מפני שבכל יום ובכל לילה אתה שומע ברדיו שעוד מישהו נכנס במישהו עם האופניים החשמליות או עם סתם אופניים.

    היה מעניין לדעת אם לכל רוכבי האופניים החשמליות עושים בכלל מבחן של רישיון נהיגה? היה מעניין גם לדעת אם לכל רכב כזה יש מבחן רישוי או משהו כזה.

    כל זה מזכיר לך את הילדות ואת הנעורים בענייני תחבורה.

    ''

     

    אז, מ-1932 ועד 1945 הייתה רוב התחבורה היומיומית בת"א נעשית או בעזרת גמלים או בעזרת עגלות עם סוסים ופרדות או עם אופניים.

    היו מעט מאוד אוטומובילים והיה גם אוטובוס "המעביר". רוב האוטובוסים היו מתוצרת "לֵיְילָנְד", שהיו בהם איזה 20 מקומות ישיבה ועמידה.

    במה שנוגע לאופניים היו אז רק אופניים ישנים "עוד מלפני המלחמה" (כך כינו כל מה שאי אפשר היה להשיג או כל מה שהיה באיכות גבוה יותר ממה שיש עכשיו).

    האוטובוסים והעגלות לא הגיעו לכל מקום. מי שלא היו לו אופניים הלך ברגל לעבודה או ללימודים. זה הפך את רוב האוכלוסייה לאנשים רזים ובריאים ולא שמנים וחולים.

    כבר כתבת על האופניים שאבא קנה לך בשמונים גרוש ועל עוד דברים.

    ''

     

    מה שלא כתבת זה על "המספר" של האופניים. זאת הייתה פרשה מיוחדת ושנואה על כולם. תכף לאחר מלחמת העולם השנייה התמלאה הארץ באופניים חדשים שאפשר היה לקנות בכל חנות אופניים.

    בהזדמנות זאת הוציאה העירייה חוק שלכל אופניים צריך מספר, מן רישיון כזה.

    בשביל זה היה צריך להגיע אל המאחורנית של בית העיריה (ברחוב זלמן שנאור) לעמוד בתור, לשלם, אתה לא זוכר כמה, ולקבל תמורת זה שתי לוחיות פח שעליהן מודפס מספר וסמלה של עיריית ת"א.

    מה שעשו עם זה היה כך: פחית אחת שמרו בבית ואת השנייה שמו על גוף האופניים, בדרך כלל בין השפיצים של הגלגלים כך שאפשר היה לראות מרחוק שיש לאופניים האלה מספר. כמו בכל עידן היו גם אז ילדים רעים וגם מבוגרים רשעים.

    במקום לטרוח  על רכישת מספר לאופניים שלהם, היו פשוט גונבים את המספרים מהאופניים של ילדים תמימים (כמוך).

    נגד זה היה מקובל גם לקחת את המספר השני, הפחית ששמרת בבית ולשים אותה מתחת לכיסא האופניים בבליטה שיש שם מ"הרמה".

    היו עושים את זה כך שעושים מהפחית קוואצ' כזה שהיה כמעט בלתי אפשרי לגנוב גם לא כדאי. בכל רחבי העיר עמדו פקחים עירוניים שנראים כמו שוטרים.

    הם עצרו את רוכבי האופניים לבדוק עם יש מספר. אם לא היה, היו מחרימים  את האופניים ושמים אותם באיזה מחסן גדול שהיה גם כן בצד האחורי של בית העירייה.

    מי שרצה את האופניים בחזרה היה חייב להגיע לעירייה בימים קבועים ובשעות קבועות, לקבל מספר תמורת מחירו וגם קנס.

     

    ''


    זכור לך משהו שקרה לאחיך, הפרופסור לעברית וערבית. פעם הוא נסע על אופניים ליד קולנוע "מוגרבי" באלנבי - פינת בן יהודה.

    פתאום עצר אותו פקח עירוני לראות אם יש על האופניים מספר. לא היה.

    הפקח העירוני התכוון להתחיל בהחרמת האופניים אלא שפתאום עבר שם עוד מישהו על אופניים והוא קרא גם לו לעצור. באותו רגע שהפקח הסיר את עיניו מאחי, הוא פתח בנסיעה משוגעת לאורך כל רחוב בן יהודה , עד גורדון ומשם הביתה. שלושה ימים הוא לא יצא מהבית מרוב פחד. 

    בהזדמנות זאת קראו באוזניך את מה שכתוב באתר "נוסטלגיה" על רשיון לאופניים.

    לטעמך מבולבל הקטע לגמרי. הוא שייך לתקופה מאוחרת ולא כל מה שכתוב שם הוא אכן מדוייק. למשל:

    "כל האופניים שהיו אחרי מלחמת העולם השנייה, בכל האופניים האלה היו פעמון, פנס ודינמו, "פְרַיְלוֹף" או "בְּרֶקְס טוֹרְפֶּדוֹ". כל התוספות האלה נכללו במחיר האופניים".

    נהנית לקרוא שוב על הקטע של להרכיב בנות על "הרמה". לא יפה שבגיל 87 עוד יש לך כאלה זיכרונות בראש. 

     

    ''

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (29)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/9/19 13:48:
      הזכרת לי נשכחות
        9/7/19 07:27:

      לא רק בתל אביב, גם בחולון מגניב

       

      ''

        6/7/19 07:31:
      ניחוחות עבר וצבעוניות המכחול מלמדים על האדם שאביך הינו.
        22/6/19 19:04:
      יפה גם יפה. גם בגיל 87. איזה כיף שיש כאלו זכרונות הלוואי על כולנו, שבוע טוב!
        19/6/19 13:59:

      צטט: ~בועז22~ 2019-06-13 19:49:21

      אוי..., נהדר. פשוט נהדר!!!, הסיפור הזה שלך (כלומר, של אביך...) העיר בי נשכחות. גם בתקופת ילדותי/נעוריי היה החוק העירוני הנ"ל והוא התקיים אחת לאחת בעירי, פ"ת. תודה לך על שהערת את הזיכרון הזה, שכמעט נשכח ממני.

       

      כל תקופה וה"מספר" שלה

        19/6/19 13:58:

      צטט: באבא יאגה 2019-06-14 12:28:18

      והיו גם הנפילות מהאופניים והברכיים הפצועות ואני פעם, כשאבא שלי הרכיב אותי על הרמה, בת חמש אולי, דחפתי את הרגל לשפריצים, התגלגלנו כמובן. התאונה הזאת הפכה את אבי לנכה בידו השמאלית

       

      "שפיצים", חישורים, הברזלים התומכים את הגלגל למרכזו. 

        19/6/19 13:57:

      צטט: esty.d 2019-06-10 07:50:53

      אמנון שם זרקור קסום על כל פינה בארמון הזיכרונות הענק שלו ושל כולנו.
      כשהוא מדבר על "להרכיב על הרמה" זה כמו שמישהו השליך לחדר פצצת זיכרונות שמתפוצת לאלפי חלקיקים שמתחילים ברומנטיקה ונמשכים אל שווייצריות והשתטחויות...
      הציורים הצבעוניים והמרתקים הם תבלין הפלא של אמנון שמפעיל את כל החושים.

       

      תודה על התגובה המיוחדת :) 

        16/6/19 13:40:
      יפה מאד שלאביך יש זכרונות כאלו בראש בגיל שמונים ושבע. מאד אוהבת את הטעם של רשימותיך
      בילדותי אכן היה דבר כזה... תודה על הסיפור ועל הציורים הנפלאים, האחרון פשוט מרהיב עין.
        14/6/19 12:28:
      והיו גם הנפילות מהאופניים והברכיים הפצועות ואני פעם, כשאבא שלי הרכיב אותי על הרמה, בת חמש אולי, דחפתי את הרגל לשפריצים, התגלגלנו כמובן. התאונה הזאת הפכה את אבי לנכה בידו השמאלית
        14/6/19 11:20:
      מה נהדר שאדם עדיין זוכר דברים מעברו. לכולנו יש זכרונות טובים, רעים, מציקים ונעימים, מעוררי תשוקה ומגבירי חרדה. כל עוד אנחנו נושמים אנחנו זוכרים מי פחות ומי יותר ומה יותר משמח מלזכור את הדברים האהובים, מלאי התשוקה וההנאה שחווינו? את הזכרונות הרעים ממילא אי אפשר למחוק אז טוב שיש גם זכרונות מתוקים מימים שעברו.
        13/6/19 19:49:
      אוי..., נהדר. פשוט נהדר!!!, הסיפור הזה שלך (כלומר, של אביך...) העיר בי נשכחות. גם בתקופת ילדותי/נעוריי היה החוק העירוני הנ"ל והוא התקיים אחת לאחת בעירי, פ"ת. תודה לך על שהערת את הזיכרון הזה, שכמעט נשכח ממני.
        12/6/19 22:11:

      דווקא יפה שבגיל 87 יש עדיין זכרונות של להרכיב בנות על "הרמה" :)

       

      כרגיל פוסט מעניין וצבעוני.

       

      תודה.

        11/6/19 07:54:
      תודה על השיתוף, אחאב. שוב הזיכרונות של אביך מעוררים זיכרונות גם אצלי, למרות שאני צעיר ממנו בשבע שנים ואני גדלתי במושבה ולא בעיר. כל טוב, עמוס.
        10/6/19 23:49:

       מעניינים היו אותם ימים עם אירועי האופניים.

       והיצירות של אביך- יפות ומרשימות- כתמיד.

      יישר כוח!

       המשך שבוע טוב ויצירתי.

       בברכה

       אהובה.

        10/6/19 12:27:

      צטט: דוקטורלאה 2019-06-09 19:00:00

      האפניים היו כלי תחבורה עממי, הרבה לפני שהרכב הפרטי כבש את רחובות העיר. הרמאויות פעלו לגבי כל אופני תשלום, אנשים נזהרו שהם לא יפלו בפח. את הבנות באמת הרכיבו היכן שציינת, ומי שהרכיב את מלכת הכיתה זכה להערצה מיוחדת. לגבי תאונות הדרכים, הן היו וגבו מחיר רב. אבל לעומת ימי הרכב המשוכלל זה היה מעט מאד.

      תודה :) 

        10/6/19 12:27:

      צטט: esty.d 2019-06-10 07:50:53

      אמנון שם זרקור קסום על כל פינה בארמון הזיכרונות הענק שלו ושל כולנו.
      כשהוא מדבר על "להרכיב על הרמה" זה כמו שמישהו השליך לחדר פצצת זיכרונות שמתפוצת לאלפי חלקיקים שמתחילים ברומנטיקה ונמשכים אל שווייצריות והשתטחויות...
      הציורים הצבעוניים והמרתקים הם תבלין הפלא של אמנון שמפעיל את כל החושים.

       

      WOW תודה רבה על תגובה כה מחמיאה. 

        10/6/19 07:50:

      אמנון שם זרקור קסום על כל פינה בארמון הזיכרונות הענק שלו ושל כולנו.
      כשהוא מדבר על "להרכיב על הרמה" זה כמו שמישהו השליך לחדר פצצת זיכרונות שמתפוצת לאלפי חלקיקים שמתחילים ברומנטיקה ונמשכים אל שווייצריות והשתטחויות...
      הציורים הצבעוניים והמרתקים הם תבלין הפלא של אמנון שמפעיל את כל החושים.

        9/6/19 19:00:
      האפניים היו כלי תחבורה עממי, הרבה לפני שהרכב הפרטי כבש את רחובות העיר. הרמאויות פעלו לגבי כל אופני תשלום, אנשים נזהרו שהם לא יפלו בפח. את הבנות באמת הרכיבו היכן שציינת, ומי שהרכיב את מלכת הכיתה זכה להערצה מיוחדת. לגבי תאונות הדרכים, הן היו וגבו מחיר רב. אבל לעומת ימי הרכב המשוכלל זה היה מעט מאד.
        9/6/19 18:18:
      לא משנה מה הנושא תמיד כתוב מעניין ונוגע ללב
        9/6/19 14:40:

      צטט: sari10 2019-06-08 16:32:34

      היו זמנים.... כמה שדברים השתנו מפעם...חיוך

      אין חדש תחת השמש..!!

        9/6/19 14:38:

      צטט: bonbonyetta 2019-06-09 09:54:29

      *

       

      היו ימים, וזה דווקא אחד הרעיונות הטובים של פעם, להנהיג מספרים לאופניים. ולילדים האב או האם יהיו אחראים ובעלי הרשיון. זה לא חייב להיות כל כך יקר, כך שלא ישתלם לגנוב זאת, אך יהיה  בהחלט כלי לעשות קצת סדר, וקצת אחריות וזהירות לבעלי האופניים.

      פעם היה פעם

      פעם היה פעם :-) 

        9/6/19 14:37:

      צטט: קלועת צמה 2019-06-09 12:15:14

      מספר, פעמון, דינמו. הזכיר לי נשכחות (מימי ילדותי בנהריה... )

      היו זמנים. עכשיו זה חוזר עם אופניים חשמליות. אי אפשר לזוז בפקקייה האינסופית. 

        9/6/19 12:15:
      מספר, פעמון, דינמו. הזכיר לי נשכחות (מימי ילדותי בנהריה... )
        9/6/19 09:54:

      *

       

      היו ימים, וזה דווקא אחד הרעיונות הטובים של פעם, להנהיג מספרים לאופניים. ולילדים האב או האם יהיו אחראים ובעלי הרשיון. זה לא חייב להיות כל כך יקר, כך שלא ישתלם לגנוב זאת, אך יהיה  בהחלט כלי לעשות קצת סדר, וקצת אחריות וזהירות לבעלי האופניים.

      פעם היה פעם

        9/6/19 08:48:
      תודה על הזכרונות ותודה על הציורים העוצמתיים
        8/6/19 18:25:

      זוכרת את הקונטציות שהיו על הרכבת בנות על הרמה חיוך

      היו זמנים....

      חג שבועות שמח

        8/6/19 17:18:

      אחאב חברי היקר

      תודה שהבאת לנו עוד מזיכרונותיו של אביך

      הסיפור על האח שברח מפקח העירייה - משעשע כל כך

      אם אני לא טועה, גם לאופני ה-BMX  החדשות שלי שקיבלתי במתנה מהוריי

      היה מספר (לפני משהו כ-48 שנה) והייתה קובייה  של מחזיר אור 

      מוצמד לאופניים - חובה

      עונג להתבונן בציוריו מלאיי החיות של אביך

      והדמות הנשית בסוף הפוסט  ניראת אישה על רמה - תרתי משמע

      קורצת בשובבות

      חג שבועות שמח לך חברי ולכל בני משפחתך

      בריאות טובה לכולכם

        8/6/19 16:32:

      היו זמנים.... כמה שדברים השתנו מפעם...חיוך

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין